שאלות ותשובות
כוח לעובדים הוא ארגון העובדים היחיד בישראל הפועל במתכונת דמוקרטית. תקנון הארגון מחייב בחירות דמוקרטיות של חברי הוועדים. לכל ועד הזכות להחליט לגבי כל עניין הנוגע לו, לרבות חתימה על הסכם קיבוצי, התחלת שביתה והפסקתה. כל הסכם קיבוצי המתגבש מול המעסיק מובא להצבעה של כלל העובדים שהתאגדו, כתנאי לאישורו. בנוסף, באספת הנציגים שהינה הנהגת הארגון, ישנה נציגות לכל ועד הקיים בכוח לעובדים, על פי גודלו היחסי. ערכי הארגון מחויבים לשמירה על האינטרסים של כלל העובדים. בכל עת הארגון וכל האמצעים העומדים לרשותו מחויבים ופועלים אך ורק למען החברים והעובדים המיוצגים על ידו.
כוח לעובדים הוא ארגון מקצועי ומנוסה. הארגון מעניק ליווי מקצועי הנוגע לכלל ההיבטים של תהליך ההתארגנות, ייעוץ בגיבוש הדרישות וניהול המשא ומתן, סיוע בבניית הנהגת עובדים לטווח ארוך ויצירת וועד עובדים יציב ומתפקד, ניהול סכסוך עבודה ושביתה ומתן מענה לכל התנכלות ופגיעה מצד המעסיק כתוצאה מתהליך ההתארגנות. לארגון ניסיון במגוון רחב של תחומי תעסוקה – מחברות הייטק ופיננסים ועד לעובדי קבלן ועובדים בשירותים מופרטים .
כוח לעובדים גובה 0.6% מהשכר מחברי הארגון ומהעובדים אותם מייצג. זהו התעריף הנמוך ביותר מבין ארגוני העובדים.שלב ההתארגנות דמי החבר נגבים באמצעות כרטיס אשראי ולפי מדרגות תשלום. במקרים מיוחדים ניתן לפטור מתשלום, בפרט בשלב ההתארגנות ההתחלתי. לאחר החתימה על הסכם קיבוצי ייגבה תשלום נוסף של עד 0.4% מהשכר לקופת הוועד שמשמשת לרווחת העובדים.
זכות ההתארגנות מעניקה שורת הגנות על עובדים מאוגדים או בתהליך התאגדות. נוסף לכך, בשנים האחרונות בית הדין פסק בחומרה נגד מעסיקים שניסו להתערב בהתאגדויות העובדים או לפגוע בעובדים שהתאגדו. כדי לנקוט בכל פגיעה שהיא כלפי עובד שמתאגד על המעסיק לספק לכך סיבה מוצדקת במיוחד, בפרט כאשר העובד לוקח חלק מרכזי בהתאגדות.
בישראל קיימת עומדת בפני כל עובד זכות השביתה וההתארגנות. זכות זו מאפשרת לעובדים להתאגד, להפעיל צעדים ארגוניים ולשבות ומגינה על העובדים המאורגנים. עם זאת, תנאי הסף להתארגנות ולשביתה בישראל מחמירים מאלה הקיימים ברוב מדינות אירופה.
בישראל רק ארגון עובדים יציג יכול להכריז על שביתה, בתנאי שאינה עומדת בניגוד להסכמים קודמים בין הארגון והמעסיק.
ארגון עובדים יציג הוא מי שחברים בו יותר מ-1/3 מהעובדים במקום העבודה, ובלבד שאין ארגון עובדים אחר שיש בו יותר חברים. רק ארגון עובדים אחד יכול להיחשב כיציג בכל קבוצת עובדים. קבוצת עובדים כזו נקראת בדין הישראלי ״יחידת מיקוח״. יחידת המיקוח כוללת את כל העובדים של אותו המעסיק. עם זאת, ניתן להגדיר קבוצה שאינה ״כלל עובדי המעסיק״ כיחידת המיקוח במצבים מיוחדים מאד ועל ידי בית הדין לעבודה (או בהסכמת המעסיק), למשל במקרים של מסורת של הסכמים קיבוציים נפרדים לקבוצת עובדים מסוימת. לדוגמא: סגל מנהלי וסגל הוראה באוניברסיטה. או שישנה קבוצת עובדים בעלת מאפיינים שונים ומיוחדים.
כאמור, ניתן להכריז על שביתה רק כאשר מדובר בהשבתה שאינה נוגדת הסכם קיבוצי קודם, במידה וקיים. סעיף השקט התעשייתי בהסכמים הקיבוציים הוא הקובע באילו מצבים יוכל הארגון לקיים שביתה גם בתקופת היותו של ההסכם הקיבוצי בתוקף.
כל שביתה מוגנת בישראל מחייבת הכרזה על סכסוך עבודה בהתרעה של לפחות 15 יום מראש. ההכרזה על סכסוך עבודה נמסרת בכתב למעסיק ולממונה על יחסי העבודה, גוף ממשלתי שתפקידו לגשר בין מעסיקים וארגוני עובדים.
שביתה מוגנת מזכה את העובדים השובתים ואת ארגון העובדים בהגנות הבאות: א. לא ניתן לתבוע את העובדים או את ארגון העובדים על הנזק שנגרם למעסיק כתוצאה מהשביתה או על הנזק שנגרם ללקוחותיו של המעסיק עקב השביתה. ב.אסור לפטר את העובדים השובתים או להפלותם לרעה, גם לאחר חזרתם לעבודה. ג. לשכת התעסוקה אינה יכולה להתנות מתן דמי אבטלה בנכונות של מובטל ללכת לעבוד במקום עבודה שובת. כמו כן, אסור למעסיק להחליף את העובדים השובתים בעובדי חברת כוח אדם או עובדים שאינם חלק ממקום העבודה.
בזמן שביתה המעסיק אינו חייב בתשלום שכר לעובדים השובתים. לעתים בסיומה של השביתה נחתמים הסכמים במסגרתם העובדים מחוייבים להשלים חלק מהעבודה שלא בוצעה בתקופת השביתה ומקבלים שכר מלא או כמעט מלא על תקופת השביתה.
לעובדים השובתים מותר להימצא בשטח מקום העבודה בזמן שביתה וכך גם לנציגי ארגון העובדים היציג. כמו כן מותר להם לאכוף את השביתה באמצעים לא אלימים, דוגמת הסברה בעל פה ובכתב. רק בית דין לעבודה מוסמך לקבוע ששביתה אינה שביתה מוגנת, למעסיק לא עומדת סמכות כזאת.
שכר
סעיף השכר בהסכמים קיבוציים קובע מהו השכר המינימלי לכל תפקיד עליו חל ההסכם במקום העבודה. זהו הסעיף הכלכלי המרכזי בהסכם הקיבוצי. מלבד העלאה בשכר הבסיס, במסגרת ההסכם יכולות להיקבע תוספות נוספות לשכר כמו ותק, הכרה בהשכלה או מומחיות וכיו"ב.
בכלל המשק קבוע שכר מינימום המחייב את כלל העובדים והמעסיקים, כפי שמפורט באתר "כל זכות".
ביטחון תעסוקתי
סעיף מרכזי נוסף בהסכמים קיבוציים הוא סעיף הביטחון התעסוקתי הנוגע ליציבות ההעסקה, פיטורים וזמני העבודה. הסעיף קובע את מחויבות המעסיק והעובדים לאחוזי משרה, שעות העבודה וחודשי העסקה. מקומות עבודה בהם נהוגה עבודה ב"שעות אפקטיביות" או פיטורים עונתיים. בנוסף, תחום הביטחון התעסוקתי קובע את מנגנוני הפיטורים במקום העבודה. במקרים של פיטורים אישיים, על רקע מקצועי, יכול להיקבע מנגנון שימוע ותקופת שיפור, לרוב עם התחשבות בוותק. במצב של פיטורי צמצום, על רקע כלכלי, יכול להיקבע מנגנון היוועצות בעובדים או צעדי שביתה בהם העובדים יוכלו לנקוט (בלי "שקט תעשייתי").
הזכות לשימוע לפני פיטורים ולייצוג בו שמורה לכל עובד.
זכויות סוציאליות
הזכויות הסוציאליות כוללות את ימי החופשה השנתית, ימי מחלה, ימי הצהרה, ימי בחירה, דמי הבראה, תשלומי פנסיה והטבות נוספות כמו קרן השתלמות. ישנן זכויות סוציאליות מינימליות להן זכאי כל עובד. בהסכם קיבוצי ניתן לשפר את הזכויות הקבועות בחוק ולהשיג נוספות, דוגמת קרן השתלמות, ימי חופשה נוספים בשנה, תשלום על יום מחלה מהיום הראשון, הסדר פנסיוני מיטיב ועוד.
זכויות נשים בעבודה
הסכם קיבוצי יכול לעגן במקום העבודה גם זכויות הנוגעות לענייני מגדר. לדוגמא, זכויות בהריון, שעת הנקה, אכיפת תקנון למניעת הטרדות ואכיפת שוויון מגדרי (פערי שכר) בעבודה.
אלו הן הזכויות המעוגנות בחוק בהריון ולאחר לידה.
בנוסף, כוח לעובדים הוא ארגון העובדים הראשון להציג מודל של הסכם קיבוצי המבטיח שיווין מגדרי. ההמלצה להסכם קיבוצי רגיש מגדרית נבנתה בשיתוף פעולה בין הקליניקה לזכויות נשים באוניברסיטה העברית.
הטבות נוספות
בהתאם לרצון העובדים ועל פי הצרכים במקום העבודה, ניתן להסכים על תנאים נוספים שיינתנו. לדוגמא, בהסכמים קיבוציים נקבעו הטבות בנוגע למתנות בחגים, תנאים פיזיים במקום העבודה, אפיקי קידום לעובדים, תוספות ביגוד, תלושי מזון ועוד.
יחסי העבודה
ההסכם הקיבוצי מעגן גם את מעמדה של נציגות העובדים במקום העבודה. ניתן לקבוע לאילו החלטות נציגי העובדים יהיו שותפים, מתי נדרשת ההנהלה להיוועץ עימם, אילו כללי שקיפות צריך המעסיק למלא כלפי העובדים ומהו סל הכלים העומד לרשות ועד העובדים בשגרה.
תחילתו של תהליך ההתאגדות בפנייה לארגון העובדים. לאחר יצירת הקשר הראשוני ובחינה של הצרכים במקום העבודה, מתגבש ועד פעולה ראשוני הפועל לצירוף העובדים להתארגנות עד להגעה ליציגות במקום העבודה (לפחות שליש מכמות העובדים).
לאחר ההגעה ליציגות, לרוב נערכות בחירות לוועד שייצג את העובדים במו"מ מול המעסיק. הוועד הנבחר מגבש, בשיתוף החברים, מסמך דרישות עליו ינהל מו"מ להסכם קיבוצי.
התארגנות עובדים היא הדרך האפקטיבית ביותר לשיפור תנאי ההעסקה במקום העבודה. ועד במקום העבודה מאפשר לעובדות ולעובדים לנהל מו"מ להסכם קיבוצי שיעגן את תנאי העבודה. התאגדות עובדים מחזקת את העובדים ביכולתם לדרוש שיפור תנאים – היא מעניקה ליווי מקצועי, הגנה משפטית וזכות לשביתה או לחץ ארגוני אחר ("חלשים לחוד, חזקים כאיגוד"). מלבד הסכם קיבוצי, במקומות עבודה רבים בישראל מופרות זכויותיהם של העובדים. רק התאגדות עובדים מאפשרת אכיפה אפקטיבית ושמירה על זכויות עובדים.
התאגדות עובדים מאזנת את הכוח במקום העבודה ומחייבת את המעסיק להתייחס לדרישות ולתלונות על הפרת זכויות. התאגדות עובדים נותנת לעובדים קול במקום העבודה. אל מול משברים ושינויים במקום העבודה, מאפשרת ההתאגדות לעובדים להביע את דעתם ולהגן על זכויותיהם.
התאגדות מצרפת אותך לתנועה רחבה המקדמת סולידריות וצדק חברתי. זכויות העובדים הבסיסיות הקיימות אינן תוצאה של חסד פתאומי מצד המדינה או המעסיקים. זכויות אלו הן תוצר של מאבק ארוך בשנים של ציבור העובדים. אי-הגבלה של מספר שעות העבודה ביום, שבוע עבודה הנמשך 7 ימים והעדר שכר מינימום היו מנת חלקם של רוב מוחלט מהעובדים, עד שתנועות ואיגודי עובדים בעולם נאבקו והצליחו לשנותם. חלק מההישגים מעוגנים בחוקי המדינה וחלקם בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים, בענייני קבלה לעבודה, סיום עבודה, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הצדדים.
זכויות המוקנות לעובד בהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור (ההסכם קובע תנאי מינימום במקום העבודה. הוא אינו מונע הטבות אישיות מעבר לתנאים שהושגו בהסכם).
רק הסכם קיבוצי מבטיח שההסכמות שהושגו בין הצדדים יישארו בתוקף לאורך זמן ולא יסויגו, ימוסמסו ולבסוף ייעלמו.
רק הסכם קיבוצי מבטיח שההסכמות שהושגו בין הצדדים יחולו גם על כל עובד שיתקבל למקום העבודה לאחר השגת ההסכמות ולא רק על מי שעובד באותו הזמן.
רק הסכם קיבוצי מבטיח שלא יהיה תמריץ להחליף את העובדים בעובדים חדשים (מאחר ויחול גם על כל עובד חדש).
רק הסכם קיבוצי מעניק לנציגות העובדים מעמד משמעותי אשר יאפשר לה לייצג באופן אפקטיבי ולאורך זמן את כל העובדים במקום העבודה.
רק הסכם קיבוצי יוצר מערך זכויות אישיות שאינן ניתנות לוויתור או להתניה, ואשר תישארנה בתוקף גם לאחר תום תוקפו של ההסכם. לאחר תום תוקפו של ההסכם ניתן לחתום על הסכם חדש ולנהל מו"מ על שיפור תנאים נוסף.
הסכם קיבוצי ראשון הוא נקודת ציון משמעותית בהתאגדות עובדים. לאחר ההסכם, ההתאגדות מתחילה שלב חדש של ייצוג העובדים. הוועד אחראי על אכיפת ההסכם ויחסי העבודה החדשים במקום העבודה; הוועד דואג לפניות פרט בנוגע לתנאי העבודה ולרווחת העובדים; הוועד ממשיך להיות הקול של העובדים מול ההנהלה ולייצג אותם בהחלטות המשפיעות על מקום העבודה. מעבר לכך, העובדים יכולים להחליט להשתמש בכוח ההתאגדות לשורה רחבה של נושאים – בין אם לטובת רווחת העובדים, להשפעה על סביבת מקום העבודה או על תחום העיסוק בכללותו. בנוסף, על הוועד לזהות בעיות במקום העבודה ולהיערך למו"מ לקראת הסכם קיבוצי נוסף, לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הנוכחי.
אפשר למצוא רשימה מתעדכנת של ארגוני סיוע באתר כל זכות
אם אתם מחפשים מקום להשפיע, ולשנות באמת את המציאות החברתית והכלכלית שבה אנחנו חיים – בואו להתנדב בכוח לעובדים.
בכוח לעובדים אנו נעזרים במתנדבים ופעילים בליווי התארגנויות, ליווי משפטי וצוותי שטח. ההתנדבות הבסיסית בארגון הינה ליווי ארגוני. במסגרת הפעילות אנחנו מצמידים מלווה ארגוני מתנדב להתארגנות עובדים (מקום עבודה מאורגן) שמלווה את כלל התהליכים בחיי התארגנות. ליווי והנחיית ישיבות ועד, עזרה בחלוקת משימות בתוך הועד, עזרה בהפקת אירועים משמעותיים בחיי התארגנות כגון אסיפות עובדים, הפגנות ושביתות ועוד. המתנדב עובד לצד ראש מטה המלווה את ההתארגנות.
בנוסף, אנחנו נעזרים במתנדבים גם בליווי משפטי של התארגנויות ובצוותי שטח. פעילי שטח מסייעים רבות לארגון בהפקת הפגנות ואירועים שונים, סיוע בטלפונים למתארגנים, אכיפות שביתה והחתמות בשטח.
בישראל פועלים כ-1,800 מעונות יום מפוקחים, בהם מועסקות כ-14,000 מטפלות, המטפלות בכ-100,000 פעוטות. מעונות היום מופעלים ע"י: רשויות מקומיות- 28%, ארגוני נשים (ויצו, נעמת, נשי חירות, אמונה)- 40%, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים- 7% והשאר ע"י זכיינים אחרים. (מתוך מחקר של הממ"מ).
תנאי ההעסקה של העובדות במעונות היום שונים ממקום למקום, והם תלויים במקום העבודה. במקומות המאוגדים תנאי ההעסקה הינם טובים יותר אך עדיין לא מספקים, בהתחשב בעבודה החינוכית המשמעותית ובקושי הפיזי הכרוך בה.
בכוח לעובדים מאוגדות עובדות ארגון "נשי חירות". האיגוד חתם על שני הסכמים קיבוציים אשר שיפרו את התנאים של כלל העובדות: מטפלות, מבשלות ומנהלות. הושגו טבלאות שכר עם עליה עפ"י וותק, העלאה בשכר, קרנות השתלמות, קיצור שבוע עבודה מ-6 ל-5 ימים, ועוד.
במאי 2016 היה איום להשבתה ארצית רחבה של מעונות היום ע"י הארגונים המפעילים הגדולים. ביוזמתן של חברות ועד עובדות נשי חירות המאוגדות בכוח לעובדים נעשתה פנייה לשר העבודה והרווחה לצרף ראשות ועדי עובדות למשא ומתן בין משרד הרווחה לארגונים המפעילים. בעקבות הצטרפותן של ראשות הוועדים הושג תקציב צבוע עבור העלאה בשכרן של כל המטפלות והמבשלות במעונות המוכרים. בנוסף, מנהלי הארגונים המפעילים קיבלו תקציב לא צבוע לשימוש כרצונם.
בהסכם נחתם כי, לעובדת במשרה מלאה עם ותק של פחות מ-3 שנים תינתן תוספת קבועה של 400 ש"ח בחודש. וכי לעובדת במשרה מלאה עם ותק גבוה מ-3 שנים תינתן תוספת קבועה של 300 ש"ח בחודש, כאשר תוך שנתיים התוספת תעלה ל-400 ש"ח בחודש.
עפ"י הנוהל החדש שקידם איגוד המשפחתונים בכוח לעובדים (יצא בשנה"ל תשע"ז), מטפלת זכאית לימי אבל לקרוב מדרגה ראשונה. המטפלות זכאיות למספר ימי אבל לפי הדת שלהן.
עד שנה"ל תשע"ז אסור היה למטפלות לסגור את המשפחתון גם בעת אבל, הן היו צריכות להביא מחליפה ולשלם לה. בעקבות מאבק של איגוד המשפחתונים בכוח לעובדים המטפלות יכולות במסגרת ערבות הדדית לפזר את ילדי המשפחתון למשפחתונים סמוכים, כך שיהיו עד 6 (במקום 5) ילדים במשפחתון.
באחריות המטפלות לעשות ביטוח ל-6 ילדים (יש הסדר שכוח לעובדים השיג עם סוכנות ביטוח, אשר שומר על מחיר מוזל זהה לביטוח ל-5 ילדים). באופן זה המטפלת האבלה מקבלת שכר מלא הן מההורים והן מהמדינה.
מטפלת מוגדרת כ'עצמאית' ולכן אין הפרשה מצד "המעסיק" לפנסיה. מתחילת 2017 חלה חובה על כל העצמאים במדינה להפריש בעצמם לפנסיה. חברות כוח לעובדים זכאיות להצטרף להסדר הפנסיוני המצוין שאיגוד מטפלות המשפחתונים השיג עבורן.
עפ"י הנוהל החדש שקידם איגוד המשפחתונים בכוח לעובדים (יצא בשנה"ל תשע"ז) מטפלת זכאית לסה"כ עד 14 ימי מחלה בשנה ועד 6 ימים רצופים קלנדריים בחודש.
עד שנה"ל תשע"ז אסור היה למטפלות לסגור את המשפחתון גם בעת מחלה, הן היו צריכות להביא מחליפה ולשלם לה. בעקבות מאבק של איגוד המשפחתונים בכוח לעובדים המטפלות יכולות במסגרת ערבות הדדית לפזר את ילדי המשפחתון למשפחתונים סמוכים, כך שיהיו עד 6 ילדים במשפחתון.
באחריות המטפלות לעשות ביטוח ל-6 ילדים (יש הסדר שכוח לעובדים השיג עם סוכנות ביטוח, אשר שומר על מחיר מוזל זהה לביטוח ל-5 ילדים). באופן זה המטפלת החולה מקבלת שכר מלא הן מההורים והן מהמדינה.
המטפלות מחויבות לתנאי פוליסת ביטוח מאוד ספציפיים. באחריות המטפלת לבטח את עצמה על חשבונה בפוליסת ביטוח צד ג'. חשוב כי המטפלות יבטחו עצמן בביטוח אישי ולא קבוצתי.
אסור למפעיל לחייב מטפלת לבטח אצל סוכן ביטוח מסוים! המטפלות יכולות לבחור כל פוליסה או סוכן שמקיים את התנאים שבאוגדן הנהלים של משרד העבודה והרווחה.
מטפלות המאוגדות בכוח לעובדים יכולות לעשות ביטוח ייעודי מוזל ע"י סוכנות ביטוח שבה יש הסדר ייעודי למטפלות משפחתונים.
בימים המופיעים בלוח החופשות באתר משרד העבודה והרווחה המשפחתונים סגורים. בנוסף, כל מטפלת זכאית לקחת עד שלושה ימי חופש במהלך השנה לפי בחירתה (המכונים 'ימי בחירה'), אך עליה להחזיר אותם בסוף שנת הפעילות (בחופשת הקיץ).
עד שנה"ל תשע"ז אסור היה לקחת את ימי הבחירה ברצף, אולם לאחר תלונות שהגיש איגוד מטפלות המשפחתונים בכוח לעובדים, ניתן כיום לקחת אותם ברצף בהודעה מראש.
בנוסף, בשנה"ל תשע"ז יצא נוהל חדש (בזכות פעילות של איגוד מטפלות המשפחתונים בכוח לעובדים וח"כ עאידה תומא סלימאן), המאפשר יציאה לחופשה מרוכזת לכל מטרה במהלך שנת הפעילות, אחת לשלוש שנים, לעד 12 ימים, לפי החישוב הבא: שני סופי שבוע (4 ימים) + 3 ימי בחירה + 5 ימי חופש עם מחליפה על חשבון המטפלת ובהודעה מראש.
הסמכות לסגירת משפחתון הינה בידי ועדת היגוי. לרכזת אין סמכות לסגור משפחתון, אך היא יכולה לדווח ולהגיש בקשת סגירה. כדי לסגור משפחתון חייבים לקיים שימוע בפני ועדת היגוי. המטפלת זכאית להגיע לשימוע עם כל אדם שהיא חפצה (עו"ד, חבר, נציג/ה מכוח לעובדים וכו') ולהשמיע את טענותיה מול הוועדה. הוועדה חייבת לכלול מספר בעלי תפקידים ממוסדות שונים (הרשימה המלאה מופיעה באוגדן הנהלים). המטפלת צריכה לקבל מראש מכתב הזמנה מנומק לשימוע.
כאשר מאיימים על מטפלת בסגירת משפחתון, ההמלצתנו היא לפנות ללא דיחוי לסיוע לאיגוד מטפלות המשפחתונים.
המטפלות הינן עוסק פטור {עוסק פטור הוא עוסק הפטור מתשלום מס ערך מוסף (מע"מ)}.
בשנת 2012 ניסו להשית מע"מ על המטפלות ובזכות מאבק ארצי של איגוד המשפחתונים בכוח לעובדים וסיוע מסיבי של ח"כ משה גפני הגזרה בוטלה. מאז יש הסדר מיוחד, מידי שנה משרד העבודה והרווחה מעביר כ-40 מיליון ש"ח למס הכנסה עבור מע"מ של המטפלות.
מטפלת מאוגדת אשר מקבלת מכתב דרישה לפתיחת תיק / תשלום מע"מ מוזמנת לפנות לאיגוד מטפלות המשפחתונים לסיוע.
לפני פתיחת שנת הלימודים, כל משפחון חייב לקבל אישור מיועץ בטיחות. באחריות המפעיל לדאוג שיגיע יועץ בטיחות ולשלם עבורו על חשבון המפעיל.
זהו הישג של איגוד מטפלות המשפחתונים מלפני כ-5 שנים: התשלום על הבדיקה הראשונה עבר מהמטפלות למפעילים. במידה והמטפלת לא עוברת את הבדיקה הראשונה, הבדיקות הבאות יהיו על חשבונה.
במידה והמפעיל דורש שהמטפלות ישלמו על הביקור של היועץ ניתן לפנות לאיגוד מטפלות המשפחתונים לסיוע.
