בית הדין הארגוני ומוסד הגישור

//////בית הדין הארגוני ומוסד הגישור
בית הדין הארגוני ומוסד הגישור2019-04-09T15:56:49+00:00

בית הדין

בית הדין של הארגון הוא גוף משפטי פנימי המהווה ערכאה לערעור על החלטות מוסדותיו, ליישוב סכסוכים בין חברי הארגון, לפתרון מחלוקות הנוגעות לאופן פרשנות התקנון, ולקיום דיונים בערעורים על החלטות ועדת הבחירות. כל חבר ארגון יכול לפנות לבית הדין ולהפנות את תשומת ליבו לפגיעה עקרונית בארגון ו/או במטרותיו או פגיעה אישית בפונה על ידי אחד מהמוסדות. חברי בית הדין נבחרים אחת לשנה על ידי אסיפת הנציגים.

בית הדין הוא הגוף המוסמך בעמותה לדון ולהחליט בנושאים הבאים

  • סכסוכים בין חברי העמותה – חברי עמותה שיבחרו להביא סכסוך שהתגלע ביניהם להכרעתו של בית הדין מוזמנים לעשות זאת. יתרון ההליך בפני בית הדין הוא פשטותו, עלותו ויעילותו של ההליך בפני בית הדין הארגוני.
  • עררים על החלטות של ועדת הבחירות המרכזית.
  • עררים על החלטות מוסדות העמותה.
  • מחלוקות הנוגעות לאופן פרשנות התקנון או לאופן פרשנות תקנות בית הדין – מחלוקות אלו יכולות להתברר בעקבות פנייה ישירה מצד חבר עמותה או מוסד של העמותה, או במסגרת דיון אחר הנמצאת חומי הסמכות האחרים של בית הדין, ככל ששאלות פרשניות אלו יתעוררו בהם.

חברי בית הדין

עמית חלמיש, עו"ד אב בית הדין

שרה זלמנוביץ', עו"ד

אלעד פורט, עו"ד

איך פונים לבית הדין

כל פנייה לבית הדין תוגש בכתב ובצורה מסודרת ונהירה, תנומק, ותלווה באסמכתאות הרלוונטיות.

פונה שאינו מסוגל להגיש פנייתו בכתב יסמיך מי מטעמו על-מנת שיגיש את בקשתו במקומו. לא יוכל הפונה להסמיך אדם אחר במקומו, יוכל להסתייע ברכזת בית הדין על מנת שיוכל להגיש את פנייתו לבית הדין.

המבקש לפנות לבית הדין ישלח את פנייתו בדוא"ל ל [email protected]

חובה לציין בכול פנייה:

  • שם ומס' זהות של חבר/ חברי העמותה הפונים וכן מס' טלפון וכתובת דוא"ל שניתן לחזור אליו.
  • פירוט תמציתי של נימוקי הפנייה – יש להסביר ולפרט בגוף הפנייה את הטענות שנטענות כלפיי הצד שכנגד.
  • הסעדים המבוקשים מבית הדין – יש לפרט איזו החלטה או הוראה מבוקשת מבית הדין (לדוגמא: פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע וכיו"ב).
  • חובה לצרף לפנייה:

כל מסמך רלוונטי הדרוש לשם עריכת בירור יסודי בנוגע לפנייה.

  • בפניה שהיא ערעור על החלטת מוסד ממוסדות העמותה, יש לצרף העתק מההחלטה עליה מבקשים לערער או לפרט מהי אותה החלטה באופן שיאפשר לבית הדין לדון בה.
  • בכול מקרה שחבר מבקש סיוע בפניה לבית הדין ו/או לקבל מידע בעניין פנייתו יש לפנות לגב' דליה קופרלי, רכזת בית הדין באמצעות המייל בלבד. בית הדין מתחייב כי כל פנייה תיענה בתוך 3 ימי עבודה לכל היותר (לא פסק הדין).
  • במקרים דחופים בלבד המצריכים מענה שיפוטי בתוך 72 שעות ניתן לפנות באמצעות הטלפון ל- 052-6787966.

כיצד מתנהלים ההליכים בבית הדין

  1. לאחר שהתקבלה פניה לבית הדין יבקש בית הדין את תגובת כל הצדדים הרלוונטיים וינקוב את המועדים לכך.
  2. במידת הצורך רשאי בית הדין לבקש מהצדדים הבהרות ו/או השלמת פרטים ו/או מסמכים ולעיתים להשיב על שאלות/שאלונים.
  3. בית הדין יכריע על פי המסמכים שהונחו לפניו אלא אם כן החליט בית הדין כי טובת העניין מחייב ישיבה עם הצדדים.
  4. לבית הדין הסמכות לשפוט את המקרה שלפניו בדרך הבוררות. משמעות הדבר היא כי בית הדין יהיה מוסמך לקבוע כיצד יתנהל ההליך שלפניו לצורך הכרעה מהירה, יעילה וצודקת. תקנות בית הדין בנושא אושרו לאחרונה והן מפרטות בצורה מלאה את מסגרת הדיון וכלליו החלים במקרה זה.

פסק הדין יינתן לא יאוחר מ-3 חודשים ממועד הפניה לבית הדין והוא יימסר לצדדים באמצעות בית הדין.

חשוב לדעת

  • הדיון בפני בית הדין יעשה במישרין על ידי הצדדים להתדיינות. לא יורשה ייצוג משפטי ו/או יצוג על ידי צדדים שלישיים אחרים. למרות האמור בית הדין רשאי להורות על חריגה מהוראה זו מנימוקים שירשמו.
  • בית הדין יעמיד את חומרי הבוררות או העתקיהם לרשות בעלי-הדין, לעיון ולהעתקה, למעט חומרים אשר סבור בית הדין, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, כי יש להשאירם חסויים לאור טיבם ומהותם.
  • ככל שמחליט בית הדין על קיום ישיבה בפניו, יזמין את בעלי הדין הנדרשים לניהולה הנכון והיעיל של הישיבה; הוזמן בעל דין ולא התייצב, יראו אותו כמי שהסכים כי ההליך יידון בהיעדרו.
  • בית הדין רשאי להורות לבעלי-הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול ההליך, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו.
  • ביקש בית הדין מבעל-דין דבר הכרוך בניהול ההליך, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי בית הדין, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את הפנייה, אם ניתן הצו נגד הפונה, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן המשיב, אם ניתן הצו נגד המשיב.

תקנות בית הדין »

  • בית הדין רשאי לתת כל סעד על-פי דין. סעדים אלו יכללו בין היתר: פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, הוא רשאי להטיל קנסות או עיצומים כספיים, וכן לתת פסק ביניים.
  • בית הדין יעמיד את חומרי הליך או העתקיהם לרשות בעלי-הדין, בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה, למעט חומרים אשר סבור בית הדין, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, כי יש להשאירם חסויים לאור טיבם ומהותם.
  • הדיין רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הדיין והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; לא הורה הדיין הוראה אחרת, חייבים בעלי-הדין לשלם לו את שכרו והוצאותיו חלק כחלק.
  • מסמך בעניין הליך שנשלח לבית הדין או לבעל-דין בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כנמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה או באישור הסירוב לקבל את המסמך.
  • על ההליכים אשר מתקיימים בפני בית הדין חלות תקנות בית הדין וכן הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ותקנות סדר הדין בענייני בוררות, התשכ"ט – ככל שאין בהם כדי לסתור את תקנות בית הדין.

מוסד הגישור

קונפליקטים ומחלוקות מהווים לעיתים חלק בלתי נפרד מפעילותו של ארגון. לעיתים נדרש גורם מקצועי אובייקטיבי וחיצוני למחלוקת וליחסי הצדדים לה, אשר יכול לסייע בפתרון בעיות וקונפליקטים בין חברי הארגון, בין בעלי תפקידים שונים וכיו"ב.על רקע זה הוקם מוסד הגישור בכוח לעובדים ליישוב מחלוקות וסכסוכים בהסכמה, להכוונה ולייעוץ בתחום הגישור. ביכולתו של גורם זה להנחות שיח בין הצדדים, לייצר הקשבה ופתרונות מוסכמים ליישוב המחלוקת בדרכי נועם.

גישור- יישוב סכסוכים בדרך אחרת 

תהליך הגישור אינו תהליך 'שיפוטי' ויתבצע ע'פ עקרונות מודלים המוכרים בארץ ובעולם.

תחום הגישור מציע שלל כלים מתקדמים העשויים לסייע לניהול אפקטיבי של המחלוקות. ניהול הליך וולונטרי מסודר כמו הגישור מגלם יכולות כמו הקשבה באופן דיסקרטי, איתור ומיפוי צרכים, בנייה של הסכמות ומו"מ משתף. בגישור אנחנו שומעים ומקשיבים לכם- הצדדים הישירים לבעיה, ובאמצעות כלי הגישור עובדים יחד לייצר הסכמות ופתרונות ה'מרחיבים את העוגה' לשביעות רצונם של הצדדים.

יישום כלים ואלמנטים מעולם הגישור יכול לסייע, כאשר בתווך הסכסוך ניצבת מערכת יחסים, במיוחד מסוג מערכות היחסים המתמשכות בארגון- בין חברים הממשיכים לעבוד יחדיו או ליטול חלק בפעליו השונים של הארגון.

צוות מוסד הגישור בכוח לעובדים מונה מגשרים מקצועיים, בוגרי הכשרה מתאימה בתחום הגישור ו/או יישוב סכסוכים, אשר יסייעו במציאת פתרונות בהסכמה עם הצדדים, בניהול המחלוקות וביישובן באופן דיסקרטי בתוך הארגון.

שאלות חשובות

-איך פונים למוסד הגישור? מה קורה בסיום הטיפול בפניה?

כל מי שמעוניינים לפנות למוסד הגישור יכולים לעשות כן, באופן מסודר בכתב. עליכם לפרט את סיפור המקרה, במידת הצורך יש ללוות את הפנייה באסמכתאות ובמסמכים רלוונטיים, ככל שישנם.

ככל שהנושא מתאים להתברר בגישור וישנה הסכמה בין הצדדים לברר עניינם בהליך זה, או משבית הדין הפנה בעלי דין בפניו בהסכמתם לברר עניינם בהליך גישור, יתואם מועד עם הצדדים למול יומן מוסד הגישור על מנת להתכנס יחדיו ולנסות להביא את המחלוקות והסכסוכים ליישובם בדרכי שלום חבריות. במידה והצדדים יחפצו בכך, בסיום ההליך עם הגעה להסכמות ועריכת הסדר גישור, הם יוכלו לקבל בגינו תוקף של פסק דין בבית הדין הארגוני.

-מה צריך לציין בפנייה?

על מנת לקדם את ההליך יש לציין בכל פנייה:

  • שם ומס' זהות החברים הפונים וכן מס' טלפון וכתובת דוא"ל להתקשר עימם.
  • סיפור המקרה, יש להסביר ולפרט נימוקי פנייתכם, הסוגיות שבמחלוקת, גורמים הקשורים בה, וכל מסמך הנראה רלוונטי בעיניכם. נבקש מכל צד להפנות נימוקים אלה לפני מועד ישיבת הגישור, כפי שיתבקש ע"י מוסד הגישור, על מנת שיהיה ניתן ללבנם במעמד הגישור ביעילות.

 mailto: [email protected]

ריכוז וניהול: שרית אמסלם, עורכת דין ומגשרת