lang="en-US"> כוח לעובדים » כללי יסוד בדיני עבודה

כללי יסוד בדיני עבודה

 מאתר קו לעובד (מעודכן 1.2007)

 

דיני עבודה הם כללים החלים על מערכת יחסים שבין עובד למעביד, להבדיל ממערכות יחסים שבין קבלן עצמאי למזמין עבודה ,יחסי התנדבות, צה”ל- חיילים, משטרה-שוטרים וכו’.

 

היכן יידונו סכסוכי עבודה?

סכסוך כספי – אזרחי שבין עובד למעביד יידון בבתי הדין האזורים לעבודה הנמצאים בנצרת, חיפה, ירושלים, באר-שבע ותל-אביב. בית הדין המסוים ייקבע ברוב המקרים לפי המקום בו בוצעה העבודה! כל תביעה גם אם הסכום נמוך הקשורה לסכסוך בין עובד למעביד נדונה בבית הדין לעבודה (ולא בבית משפט לתביעות קטנות).

הערעורים על פסקי הדין של ביתי הדין האזוריים לעבודה נידונים בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

 

המישור הפלילי

הפרה של חלק מחובות המעביד כלפי העובד מהווה גם עבירה פלילית. העובד יכול להתלונן על המעביד במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה האגף לאכיפת חוקי עבודה, על הפרת חוקי עבודה מסוימים (בעיקר בעניין פיטוריי נשים בהריון, אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות, אי מסירה של הודעה על תנאי עבודה לעובד, העבדת ילדים בניגוד לחוק עבודת נוער, אי קיום חוק חופשה שנתית) ולמדינה הסמכות להורות על הטלת קנסות לקופת המדינה כנגד מעסיקים עבריינים או הגשת כתבי אישום.

לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה לחץ כאן

 

משפט העבודה

משפט העבודה מורכב מכללים שנקבעו בחוזי עבודה, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וחוקי מגן.

משפט העבודה מורכב מכללים שנקבעו ב:

  • חוזי עבודה– חוזה בין עובד למעביד

  • הסכמים קיבוציים – חוזים שבין ארגון עובדים לארגון מעבידים במקומות עבודה מסוימים או בענפים מסוימים ומחייבים רק במקום עבודה שבו המעביד הוא חבר בארגון המעבידים.

הסכמים קיבוציים קיימים בענפים כגון: ניקיון, שמירה, מלונאות, תעשייה, מתכת אלקטרוניקה, חשמל, בניין, מזון, אולמות אירועים, דפוס, כוח אדם ורבים אחרים.

  • צווי הרחבה – הוראות הסכמים קיבוציים ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הרחיב על כל מקומות העבודה באותו ענף או על כל המשק.

כמעט בכל הענפים, בהם קיימים הסכמים קיבוציים, יש גם צווי הרחבה.

צווי הרחבה החלים על כל המשק: דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעות לעבודה וממנה, תוספת יוקר, דמי חגים, דמי אבל ועוד.

  • חוקי מגן – חוקים כגון: חוק חופשה שנתית, חוק שכר מינימום, חוק פיצוי פיטורים, חוק הודעה מקודמת לפיטורים והתפטרות, חוק דמי מחלה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר ורבים אחרים.

  • החוקים האלה חלים על כל העובדים ומעבידים בישראל.

.

יישוב סתירות

הכללים נקבעו לפי הירארכיה: כלל נמוך יותר בהירארכיה אינו יכול לסתור כלל שמעליו בפירמידה. לדוגמא הסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים להוסיף על החוק, אך לא לגרוע ממנו.

כאשר חלים מספר כללים בעת ובעונה אחת (למשל חל החוק, הסכם קיבוצי, חוזה אישי ומספר צווי הרחבה) – נוהגים לפי ההוראה המטיבה עם העובד. לדוגמא: חוק שעות עבודה ומנוחה קובע ששבוע עבודה הוא 45 שעות, צו הרחבה החל על כל המשק קובע ששבוע עבודה הינו 43 שעות ובענף המלונאות נקבע ששבוע עבודה הינו 41 שעות. מה שיחול על עובד מלון במקרה כזה הוא הכלל של 41 שעות, כי הוא הכלל המיטיב עם העובד.

 

הטבות נפוצות הקיימות אך ורק בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וחוזים אישיים

תוספת משמרות, קרן השתלמות, תוספת וותק, תוספת משפחה, פנסיה, תוספת ביגוד, ימי בחירה וגשר, קופות גמל למיניהן, משכורת 13, היעדרות מעבודה בתשלום בימי שמחה (חתונה, בר מצווה וכו’), אש”ל, פיצויים מוגדלים, תוספת הסתגלות.

 

כיצד יודעים איזה הסכם קיבוצי או צו הרחבה חל על עובד?

יש לבדוק זאת לפי העיסוק של המעביד הישיר. לדוגמא: אם עובד מועסק על ידי קבלן נקיון ומבצע את עבודתו בפועל בחברת פרסום – חל עליו צו ההרחבה בענף הנקיון. אולם אם חברת הפרסום מעסיקה באופן ישיר (שלא דרך קבלן) את עובד הניקיון – לא חל על העובד ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף הניקיון.

כדי להבין, איזה פעילות כלולה בענף מסוים יש לבדוק זאת ב”סיווג האחיד של ענפי התעשייה” אשר מוציאה לאור כל שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שם, למשל, ניתן לבדוק סוגיות דוגמת: האם בענף הבניין כלולה גם הנדסה אזרחית, סלילת כבישים וכו’. 

לעיתים הסכם קיבוצי מפרט על איזה סוג של עובדים ומעבידים הוא חל. למשל, בגוף ההסכם הקיבוצי שבענף ההובלה רשום שהוא חל על עובדים שעיקר עיסוקם הוא בהובלה (מכאן, שההסכם לא יחול על עובדי מנגנון, לדוגמא).

בהסכם הקיבוצי בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה יש לדוגמא רשימה של מקצועות (ההסכם וצו ההרחבה שמכוחו חלים על עובדים כמו מתקני מעליות, מעבדי שבבים וכו’).

 

אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן