lang="en-US"> כוח לעובדים » עבודה בחגים

עבודה בחגים

 מאתר קו לעובד

 

החגים הנחשבים לימי חג הם: ראש השנה (2 ימי השבתון); יום כיפור – יום אחד; סוכות – יום אחד; שמחת תורה – יום אחד; פסח 2 ימי השבתון; יום העצמאות; שבועות – יום אחד. אלה ימי מנוחה, הזהים לשבת.

חגים של בני דתות אחרות: אין לחייב בן דת אחרת לעבוד בחג שלו. בן דת אחרת יקבל דמי חגים בחגים על פי דתו, אולם ניתן לשלם לו דמי חופשה שנתית בחגים יהודיים, אם מקום העבודה סגור בימי חג יהודיים. בן דת אחרת לא יקבל כפל תשלום.

מי זכאי לדמי חגים? עובד בשכר שעתי, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה (כלומר – עובד לפי עמלות/אחוזים מן המכירות).

האם עובד חודשי זכאי לדמי חגים? עובד בשכר חודשי קבוע – לא זכאי לדמי חגים, כי הוא יקבל את שכרו החודשי הקבוע, בלי קשר למספר ימי חג ושבתון שנפלו בחודש. שכן, בין אם מדובר בחודש שבו 31 ימים או 28 ימים קלנדאריים, או נפלו הרבה שבתות/חגים – המשכורת שלו לא תשתנה. אולם, עובד חודשי המועסק באחד מימי החג המנויים למעלה, זכאי לקבל תוספת של 50% לשכרו בגין עבודתו באותו יום, וזאת על פי הוראות חוק עבודה ומנוחה. עם זאת, מעסיק רשאי שלא לתת לעובד בשכר חודשי את התוספת בגובה 50% על עבודתו ביום החג, ובמקומה לתת לעובד מנוחה של יום וחצי, כנגד יום החג שבו עבד.

מתי זכאי עובד שעות לדמי חגים? עובד שעות זכאי לקבל דמי חגים רק לאחר שהשלים 3 חודשי עבודה. (להבדיל מעובד בשכר חודשי קבוע, שגם אם החגים נפלו בחודש הראשון לעבודתו – לא ניתן להוריד משכרו בגינם).

מהם התנאים לקבל דמי חגים, ומתי יתקיימו? א) היעדרות יום לפני ויום אחרי החג: עובד לא יקבל תשלום עבור יום חג אם נעדר יום לפני ויום אחרי שלא בהסכמת המעביד. יש מעסיקים המנצלים את התנאי הזה על מנת להימנע מתשלום דמי החג. אולם: היעדרויות בגלל חופשה בהסכמה, מחלה, חופשה מאולצת, גשר שהמעסיק הוא זה שהחליט עליו (כגון מקום עבודה הסגור בערבי חג) – כל אלה היעדרויות בהסכמה. גם עובד שמסגרת העבודה שלו באופן קבוע אינה רציפה – כגון עובד המועסק רק פעם בשבוע – הוא עובד שעומד בתנאי, מאחר שהמעסיק הוא שקבע את המסגרת הקבועה ובכך לא איפשר לעובד לעבוד יום לפני ויום אחרי החג. ב) חג שנופל בשבת: הכלל הוא שעובד לא יהיה זכאי לדמי חגים עבור יום חג שנפל בשבת. ההנחה הבסיסית היא שעובדים גם כך לא מועסקים בשבת, לכן הם לא מפסידים שכר. אולם מה קורה לאלה שעובדים בדרך כלל בשבת? בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בענפים מסוימים נקבעה חובה, לשלם גם עבור יום חג החל בשבת, ובהם שמירה, הובלה, יצור נעליים, מוסכים, פלסטיקה, מתכת/חשמל/אלקטרוניקה, מלונאות, טקסטיל ועוד.

האם עובד שעות שעבד בימי החג, זכאי גם לתשלום דמי חגים? כן. סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א -1951 קובע, כי לעובד שהועבד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן (שבת לעובד יהודי), ישלם המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה שלא יפחת מ- 1.5 משכרו הרגיל וייתן לו במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במועד אחר (כלומר יום מנוחה חלופי). סעיף 18א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט קבע שהוראות אלה יחולו גם על מועדי ישראל. לפיכך, מי שעובד בימי חג זכאי לתשלום של 250% עבור העבודה: 150% עבור העבודה עצמה בחג + 100% נוספים כדמי חגים. דברים אלה קיבלו חיזוק בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה: דב”ע מג’ 3-91 מולה נוהד – חברת אל וו בע”מ, פד”ע ט”ו 163, 168.נע”ע 3000360/98 נחום צמח נ’ ש.א.ש קרל זינגרצפון (1986) בע”מ ,עבודה ארצי ל”ג (23).


איך מחשבים את התשלום עבור דמי חגים? התשלום צריך להיות זהה לערכו של יום עבודה רגיל, ללא תוספות שונות (כמו נסיעות, שעות נוספות, בונוסים וכיוצ”ב).

מהם הכללים לגבי עבודה בערבי חג? בעניין זה – אין הבחנה בין עובד לפי שעות ועובד בשכר חודשי. חוק שעות עבודה ומנוחה אומר שיום עבודה בערב חג יהיה בן 7 שעות, והמשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת (כל זה לעניין עבודה בשבוע עבודה של 6 ימים). לגבי מי שעובד 5 ימים: בצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נקבע, כי בערב חג יהיה יום עבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה בהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות – ימשיכו לעשות כן. בענפים מסוימים נקבעו כללים מיוחדים בהסכם קיבוציים וצווי הרחבה: בענף החקלאות – ערב חג הוא 6 שעות. בבניין – 7 שעות ושש שעות בערב ראש השנה, יום כיפור וראשון של פסח. בענף המתכת– 7 שעות ושש שעות בערב ראש השנה, יום כיפור ופסח. בענף הניקיון– ערב שביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה- 6 שעות בתשלום של 8, בתנאי שהעבודה תסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. ערב כיפור ופסח- 5 שעות בתשלום של 8 שעות, בתנאי שהעבודה תסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג.

מהן שעות העבודה בחול המועד? שעות העבודה הן כבימים רגילים, אלא אם כן נהוג במקום העבודה לעבוד פחות שעות או נקבע הסדר אחר בהסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי.

מה קורה כאשר יום חג נופל בתוך חופשה שנתית? אין לכלול יום חג במסגרת ימי חופשה, כוון שחופשה שנתית באה בנוסף לימי חג.

האם המעסיק רשאי לחייב העובדים לקחת חופשה מרוכזת בחול המועד? המעביד רשאי להוציא את העובדים לחופשה בתשלום מרוכזת בחול המועד, כי הוא זה הקובע את מועדי החופשה השנתית של העובדים. המגבלה היחידה היא שאם מדובר בחופשה שנתית של 7 ימים ומעלה, יש להודיע לעובדים שבועיים מראש על הוצאתם לחופשה כאמור.

 

שאלות ותשובות לעובדים בנושא החגים:

אני מוסלמי, ומעוניין לקחת את ימי החג שלי בחגים המוסלמים. עכשיו אני עובד במפעל שסגור בחגים היהודיים, האם ניתן לחייב אותי לקחת את ימי החג שלי בחגים יהודים, ולא בחגים שלי?

על המעסיק לאפשר לך לקחת את ימי החג על פי דתך, לפי רשימת ימי החג המפורטת בפקודת סדרי השלטון והמשפט. אולם המעסיק רשאי לשלם לך דמי חופשה שנתית בחגים יהודיים, אם מקום העבודה סגור בימים אלה. כמובן שלא ניתן לתת לך גם את ימי החג שלך, וגם ימי חג יהודיים, כי כך תקבל כפל תשלום.

אני עובדת יום בשבוע, באופן קבוע, בניקיון. השנה יוצא שהיום הקבוע שלי נופל פעמיים על חג. האם אני זכאית לשכר? למעסיק אין יום אחר חלופי לתת לי.

כן, את זכאית לשכר. אמנם, צו ההרחבה בעניין דמי חגים קובע כי עובד לא יקבל תשלום עבור יום חג אם נעדר יום לפני ויום אחרי החג, שלא בהסכמת המעביד. יש מעסיקים המנצלים את הסייג הזה על מנת להימנע מתשלום דמי החג, אבל מתכונת עבודה קבועה של יום בשבוע, הנופל מזכה עובד בתשלום מלא עבור החג (למרות שנעדר יום לפני ויום אחרי ממקום העבודה) כיוון שמסגרת ההעסקה שלו נקבעה על ידי המעסיק. יש לזכור שמטרת דמי חגים היא לפצות עובד שנעדר מעבודה מפאת יום חג, וכתוצאה מכך הפסיד יום עבודה ושכרו באותו חודש ירד.

אני עובד בשכר לפי שעות, במשרה מלאה. המעסיק מחשב לי את התשלום על יום חג כמו שמחשב לי התשלום על יום חופשה, ויוצא שהתשלום הרבה יותר נמוך מהשכר שלי. כך, אני מפסיד הרבה בתקופת החגים. זה חוקי?

ביחס לחופשה שנתית, המחוקק קבע בחוק את דרך חישוב התמורה על יום עבודה, ודרך זו אכן פוגעת בעובדים ששכרם מחושב לפי שעה. ביחס לדמי חגים, לא נקבע אופן חישוב דמי החגים. הרעיון הוא שעובד לא ייפגע,וישתכר את שכרו הרגיל ביום החג. עם זאת, השכר הרגיל לצורך כך אינו כולל שעות נוספות, הוצאות נסיעה וכיוצ”ב. יש לזכור שמטרת דמי חגים היא לפצות עובד שנעדר מעבודה מפאת יום חג, כתוצאה מזה הפסיד יום עבודה ושכרו באותו חודש ירד. אם מדובר בעובד שעובד יום אחד בשבוע (לצורך הדוגמא יום ב’) ובאחד מימי ב’ נפל חג- יש לפצותו בגין הפסד יום עבודה, אף אם לא עבד יום לפני או אחרי החג.

אני עובד כל יום, אך רק במשמרות ערב, ולכן איני עובד בערב ראש השנה. האם יכול המעסיק לשלול ממני דמי חגים בגין ראש השנה, בטענה שלא עבדתי יום לפני החג?

עובד שמועסק רק בערבים, מטבע הדברים, לא יעבוד בערב חג, אולם זו היעדרות בהסכמת המעביד, כיוון שהמעביד הוא זה שקבע את מסגרת העבודה , ולכן עובד כזה זכאי לדמי חגים.

אנחנו מקבלים שי לחג, אבל בעצם זו לא מתנה אמיתית, כי מידי חודש במשך כל השנה, המעסיק מוריד מהשכר שלנו 20 ₪ לקופת מתנות, ובחגים בעצם נרכשות מתנות מתוך הכסף שנצבר בקופה הזו. זה חוקי לתת שי לחג בצורה הזו?

ישנם מעסיקים שמידי חודש מנכים משכר העובדים “שווי המתנות” או “קרן מתנות” כניכויי רשות. יוצא שגם אם עובד מקבל מתנות לחג, המתנה היא בעצם על חשבונו וברוב המקרים הוא נאלץ לשלם למעביד יותר מעלות “המתנה” שמקבל בפועל. ניכויים מן השכר מסוג זה אסורים בהחלט, ובמיוחד אם אין הסכמה מפורשת בכתב של העובד. לעניין זה ראה פסק דין עב 1382/04 אבאיי טלאייה נ’ אפדור בע”מ.

אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן