העובדים אינם מבחינת “מרצפות משתלבות” ועל המעסיק להבין שהתארגנות עובדים אינה מילת גנאי ויש בה כדי לסייע לעובדים ואף למעסיקים. כך פסקה כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן וחייבה את הנהלת אקרשטיין ירוחם לשבת עם העובדים למשא ומתן קיבוצי.

שופטת בית הדין לעבודה בבאר שבע, יהודית גלטנר-הופמן, הורתה ב—26 בינואר 2010 להנהלת אקרשטיין לשבת למשא ומתן קיבוצי עם ארגון כוח לעובדים כארגון יציג של עובדי מפעל אקרשטיין ירוחם.

הוראה זו באה בהמשך לפסיקת השופטת אשר מכירה במפעל ירוחם כיחידת מיקוח מפעלית. למעשה, זוהי פסיקה תקדימית בישראל בה הכיר בית דין לעבודה בעובדי מפעל אחד מתוך כמה מפעלים/יחידות של אותו מעסיק, כיחידת מיקוח נפרדת.

בתגובה לטענת ההנהלה שלפיה יגרם נזק אם תאולץ לשבת למשא ומתן בנפרד בכל מפעל כתבה השופטת – “העובדים אינם מבחינת “מרצפות משתלבות” ועל המעסיק להבין שהתארגנות עובדים אינה מילת גנאי ויש בה כדי לסייע לעובדים ואף למעסיקים”.

בנוסף, נתנה השופטת צו מניעה האוסר על חברת אקרשטיין למנוע כניסתם של נציגי הארגון למפעל בירוחם וכן למפעלי החברה באשדוד וראש פינה.

לראיון עם עו”ד עדי אורן-פריאנטי אודות משמעות הפסיקה התקדימית לחצו כאן.

גרילה תרבות למען עובדי אקרשטיין ירוחם

ההתארגנות עדיין לא הגיעה למנוחה ולנחלה, אך כבר עברה כברת דרך יפה. ההישגים הנוכחיים הושגו אודות לפעילות אינטנסיבית ומסורה של חברים רבים מכוח לעובדים ומארגונים אחרים מירוחם ומהמרכז.

אחת מפעילויות המחאה שהצליחה ליצור הד תקשורתי ולעודד את רוחם של העובדים הייתה פעילותם של אומנים מגרילה תרבות. גרילה תרבות הוכיחה פעם נוספת כי אומנות היא לא רק מעניינת, אסטטית ונחמדה, היא גם יכולה להיות כלי משמעותי למחאה ציבורית ושינוי חברתי.

למידע נוסף:

בלוג סניף עובדי אקרשטיין ירוחם

כתבה ב- Ynet

כתבה ב-nrg