lang="en-US"> כוח לעובדים » קנסות בלתי חוקיים

קנסות בלתי חוקיים

מאתר קו לעובד (מעודכן 1.1.07)

 

דרישה של מעסיק מן המעביד לשלם קנס, בלי בירור ובלי הסכמה מצד העובד, הינה דרישה בלתי חוקית. מעסיקים רבים (בינהם חברות שמירה, חברות כוח-אדם, חברות “טלמרקטינג” ועוד) נוהגים להוריד משכרם של העובדים קנסות על דעת עצמם בלבד.

שכרם של העובדים – סטודנטים, עולים חדשים, עובדים זמניים ועוד, אינו עולה בדרך כלל על שכר המינימום, וקנסות בגובה של מאות ואלפי שקלים פוגעים בהם קשות.

מטרתו של דף-מידע זה היא להציג את התקנות והחוקים השונים, הנוגעים לנושא הקנסות. מידע זה חשוב לעובד במאבק להגנת זכויותיו.

 

מה אומר החוק ?

1. חוק הגנת השכר

מטרתו של חוק זה להגן על השכר של העובד המצוי בידי המעסיק, בכך שהוא מגביל את האפשרות לבצע הורדות מהשכר. סעיף 4 בחוק מאפשר לבצע הורדות מהשכר בתנאים מסויימים. כמו למשל, “חוב מוסכם”. פרשנות בית הדין לעבודה לסעיף זה קובעת כי אסור להוריד משכרו של העובד תשלום של קנס במקרים שבהם הוא מתנגד לכך. גם אם העובד חתם מראש על הסכמה לתשלום קנסות (כפי שנדרשים לעשות עובדים רבים), חייב להתקיים בירור בינו למעביד, שבו יש לעובד זכות לערער על הקנס המסוים. החוק מרשה לנכות מן השכר רק סכום מוסכם על-ידי העובד והמעביד, וכאשר אין מחלוקת בין הצדדים.

 

 2. דיני חוזים

כאשר עובד חותם על התחייבות לעבוד מספר מסוים של חודשים (12 חודשים ברוב המקרים), ומתפטר, או אפילו מפוטר, לפני כן, מוטל עליו קנס.

המעביד מתייחס להפסקת העבודה כאל “הפרת חוזה”. אבל לרוב הסיבה להתפטרות מוקדמת של העובד היא הפרת החוזה מצד המעביד: אי-תשלום שכר כחוק ו/או כמובטח, אי תשלום מלוא הזכויות המעוגנות בחוקי המגן (החזר הוצ’ נסיעה, דמי מחלה, גמול שעות נוספות), חיוב לעבוד שעות עבודה רבות מן המוסכם בחוזה, וכן הלאה.

חוזה העבודה מחייב את שני הצדדים, ואם המעסיק לא מקיים את חלקו בהסכם אסור לו, על פי החוק, לקנוס את העובד על התפטרות המוקדמת.

מעבידים לא מעטים מנצלים את האיום בקנס על התפטרות כדי להכריח עובדים להמשיך לסבול תנאים גרועים וניצול.

התערבות של “קו לעובד”, בשליחת מכתב למעביד ואיום בהגשת תביעה נגדו, יכולה לעזור במקרים רבים.

 

3. חוק חופש העיסוק

החופש לבחור מעסיק או לעזוב אותו מרצונו של העובד, הוא אחת מזכויות היסוד בישראל. עובד הנאלץ להמשיך לעבוד בתנאים בלתי נסבלים רק כדי שלא לשלם קנס על התפטרות מוקדמת, סובל מפגיעה בחופש העיסוק.

 

 

הקנסות המקובלים ומעמדם החוקי

  1. קנס על התפטרות מוקדמת

ההסבר המקובל של מעבידים המטילים קנס זה, הוא שהעובד קיבל הכשרה על חשבונם, והקנס מכסה את הוצאות ההכשרה.

ראשית, יש לדעת כי לא תמיד ההכשרה היא באמת על חשבון המעביד. במכרז שהוצא ע”י החברה למשק וכלכלה לחברות שמירה במוסדות חינוך גילינו שלמעשה חברות השמירה מקבלות תשלום עבור ימי ההכשרה בסך 240 ש”ח ליום

שנית, לפי תקנות העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (שאושרו על-ידי שר העבודה ב- 1977), מותר למעביד לגבות תשלום מהעובד רק אם מדובר בהכשרה מקצועית מוכרת. פירוש הדבר, שהעובד מקבל בסיום ההכשרה תעודת-גמר או רישיון, המוכרים בידי שר העבודה והרווחה. הכשרה מוכרת היא גם זאת שניתנת במוסד בעל ניסיון מוכר, הנותן לעובד תעודת-גמר אחרי הכשרה של 20 שעות הוראה לפחות.

בנוסף לכך, על תקנות אלה, העובד חייב לשלם בעד ההכשרה רק אם הוא השלים אותה, וקיבל הצעת עבודה בתחום ההכשרה, ואז סירב להצעה או התפטר לפני שעברו ארבעה חודשים מאז שהתחיל לעבוד בה.

המחלקה לרישוי חברות כוח-אדם במשרד העבודה היא הממונה על אכיפת התקנות האלו. לצערנו, תלונות שהעביר “קו לעובד” למחלקה זו בנוגע להפרת התקנות לא זכו עד היום לתגובה.

התקנות חלות אך ורק על עובדי חברות כוח-אדם, ואינן חלות על חברות לשירותי שמירה, “טלמרקטינג”, חברות הטלפונים הניידים (כמו “סלקום” ו”פרטנר”) ואחרות.

בכל החברות האלה ישנו שימוש רב בקנסות על התפטרות מוקדמת, והתקנות אינן מגינות על העובדים בהן.

נקודה מרכזית שכל עובד צריך להתייחס אליה היא הפרופורציה בין גובה הקנס ובין ההשקעה של המעביד בהכשרה.

עובדת בחברת האבטחה “שלג לבן”, למשל, נדרשה לשלם קנס של 4,000 ש”ח על התפטרות מוקדמת. ההכשרה שקיבלה נמשכה תשעה ימים בלבד מבלי שקיבלה עבור אותם ימים. לאחר התערבות של “קו לעובד”, ביטל המעביד את הדרישה לקנס.

עובד של חברת “אינטרנט גולד, קווי זהב בע”מ”, התחייב לעבוד במשך שנה, לאחר שעבר הכשרה של תשעה ימים. בסוף השנה הוא נדרש לחתום על “נספח לחוזה עבודה אישי”, שחייב אותו לעוד 12 חודשי עבודה (בלי הכשרה נוספת).

כאשר העובד התפטר, אחרי הודעה מוקדמת למעסיק, הוא נקנס ב- 3,000 ש”ח.

זוהי דוגמה ברורה של קנס בלתי חוקי ובלתי סביר, שעליו אפשר לתבוע את המעביד.

חברת “בלקום” מכרמיאל דרשה בשנת 2002 מעובדת בשם סבטלנה יאנה לשלם קנס של 3,000 ש”ח עבור הכשרה של ארבעה ימים.

השופטת איטה קציר, מבית-הדין לעבודה בחיפה, פסקה לטובת העובדת ודחה את תביעתה של חברת “בלקום”. אחת מהסיבות לדחיית הקנס ע”י השופטת היתה, שסכום הקנס התקרב לשכר עבודתה במשך חודש שלם.

מומלץ לכל עובד לבדוק היטב מה היחס בין תקופת ההכשרה ובין משך התקופה שהוא מתחייב להמשיך לעבוד.

גם גובה הקנס צריך להיות סביר ביחס לאורכה של תקופת ההכשרה. בחלק גדול מהסכמי העבודה אין שום פירוט לגבי ההכשרה, וזכותו של העובד לבקש את כל המידע החסר.

ברוב החוזים אין גם התחייבות הדדית של שני הצדדים: המעביד אינו מתחייב לפצות את העובד במקרה של פיטורים מוקדמים.

בחוזי העסקה של עובדים חזקים (עובדי היי-טק לדוגמה), גם המעביד מתחייב לפצות את העובד, כאשר הוא מפטר אותו לפני הזמן המוסכם בחוזה.

 

2. קנסות על עבירות משמעת

תקנות המשמעת של נציבות שירות המדינה, צבא הקבע ומקומות עבודה נוספים, מחייבות לתת לעובד אפשרות ל”שימוע”- הזדמנות לערער על קנס כזה ולהציג את עמדתו.

תקנון המשמעת של חברות השמירה (שעליו חתמו עד כה רק עשר חברות) וההסכם הקיבוצי של ענף השמירה, אינם מזכירים שימוש בקנסות כעונש לעבירות משמעת.

 

3. קנסות על נזקים

על-פי החוק, אפילו במקרה שהעובד אחראי לנזק (לדוגמה מכשיר שהתקלקל) אסור למעביד להוריד משכרו של העובד (כפיצוי לנזק) בלי הסכמתו בכתב של העובד. וגם אם העובד חתם בעבר וברור לו שהנזק לא נגרם על ידו והוא ערער על החיוב אזי המעסיק אינו יכול להוריד מהשכר.

במקרה של תאונת דרכים שנגרמה בשל רשלנות העובד, העובד ישלם את שיעור ההשתתפות בביטוח.

בפני המעסיק החושב שנגרם לו נזק עומדת האפשרות לתבוע את העובד על סכום הנזק.

בתביעות רגילות של דרישת פיצוי על נזק, התובע (במקרה זה, המעביד), חייב להוכיח שנגרם לו נזק, ואת גודלו של הנזק. מעביד הקובע בעצמו, בלי דין וחשבון לאף אחד, מה גודל הנזק שגרם לו העובד, לדעתו, לא נדרש להוכיח דבר.

עובד שיתעקש על זכותו החוקית יכול להגיע עד בית-הדין לעבודה ולזכות בביטול הקנס.

 

אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן