lang="en-US"> כוח לעובדים » ניכויים לא חוקיים

ניכויים לא חוקיים

מאתר קו לעובד

.

איך תזהה ניכוי לא חוקי מהשכר?

להלן נתאר מקרים בהם מדובר כנראה בניכוי לא חוקי מהשכר:

  • הניכוי לא הותר מפורשות בחוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי. בין הניכויים המותרים לפי חוק הגנת השכר: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הפרשות לקרן פנסיה, לקופת גמל, דמי חבר לארגון עובדים.

  • לא הסכמת בכתב לניכוי. למשל: עובדים יכולים להסכים בכתב למתן תרומה חודשית קבועה לגוף כלשהו1; לניכוי קבוע של ארוחות אותן הם מקבלים במקום העבודה; לניכויים לביטוחי רשות שונים כגון ביטוח חיים וכדומה.

  • הניכוי נובע מעבירת משמעת, אולם אין הסכם קיבוצי המאפשר הטלת קנס על עבירת משמעת. מעסיק יכול לנכות קנס מעובד על עבירת משמעת רק כאשר יש הסכם קיבוצי המאפשר לו לעשות זאת. ככלל, לגבי עובדים במגזר הפרטי (שאינם עובדי מדינה) – אין אפשרות בהסכמים קיבוציים להטלת קנסות על עבירות משמעת. מעסיק שיטען כי הטיל קנס על עבירת משמעת, יצטרך לעמוד בנטל ההוכחה כי קיים הסכם קיבוצי המאפשר לו הטלת קנסות כאלה, וכי עמד בתנאים המפורטים באותו הסכם להטלת הקנס (למשל: הקנס הוטל בהחלטה של ועדת משמעת ולאחר שנערך לעובד שימוע).

  • הניכוי אינו חוב מוכח וקצוב”. על פי הפסיקה, הכוונה לחוב אשר אינו שנוי במחלוקת – היעדר המחלוקת נוגעת הן לעצם החוב והן לגובהו. דוגמא לחוב מוכח וקצוב שאינו שנוי במחלוקת היא למשל, הלוואה או מקדמה שקיבל העובד מהמעסיק, ושאישר קבלתה בחתימתו. בפסיקה יש שלל דוגמאות לחובות שאינם מוכחים וקצובים – ולפיכך אסורים. נביא כמה מהדוגמאות האחרונות:

  1. נזקי תאונות דרכים: מנהג שעשה תאונת דרכים במסגרת העבודה נוכו 1,700 ₪. ביה”ד לעבודה קבע כי הניכוי לא חוקי מאחר שלא ניתנה לנהג הזדמנות נאותה להביא את טענותיו ו/או השגותיו ו/או ראיותיו בנוגע לנזק, הן לעניין מהות הנזק והן לעניין שיעור הנזק, בטרם נקבע הנזק כפי שנקבע בחוות-דעתו של השמאי, וכן לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להיעזר בשמאי מטעמו לצורך אומדן הנזק (דמ (נצ’) 1475/08 מופק זועבי נ’ קווים תחבורה ציבורית בע”מ). בעוד עניין נקבע בבירור כי ככלל, אלא אם מדובר בהתנהגות בזדון, אין לחייב עובדים בנזקים שנגרמו במהלך עבודתם, אף כאשר הנזקים נגרמו בשל התרשלותם, כאשר ההתרשלות היתה סבירה ולא חמורה במיוחד2.

  2. דמי שימוש” בטלפון או במכשירים אחרים בקשר לעבודה: מעסיק המעניק לעובד מכשיר טלפון, אינו יכול לנכות משכרו של העובד “דמי שימוש” במכשיר הטלפון. נתן טלפון – משמעות הדבר היא שהעובד נזקק לטלפון לצורך עבודתו. כנ”ל לגבי מכשירים אחרים הניתנים לעובד במסגרת העבודה, למשל GPS (דמ (ת”א) 5261/07 אוטומוטור שירותי דרך (2000) בע”מ נ’ סבג ג’רי).

  3. שירותים שניתנו אולם שעלותם או הסכמה לניכויים לא הוכחה: למשל, נקבע שניכוי 100 ₪ משכר עובד מאחר שלא הגיע להסעה, אינה חוקית, הן לאור עלות ההסעה לעומת עלות הניכוי והן מאחר שהמעסיק לא הוכיח האם ומתי לא התייצב העובד להסעה (דמ (ת”א) 7905/07 ויטלי יפרמוב נ’ רודי השקעות).

  4. ניכוי מתנה לחגים”, “קרן עובדים” וכיוצ”ב: במקומות עבודה מסוימים נהוג לנכות סכום חודשי קבוע משכר העובדים, בגובה של בין 10 ל-20 ₪ בחודש, ושמיועד כביכול למתנות לחגים. הניכוי נקבע כלא חוקי בכמה פסקי דין (למשל: עב (ב”ש) 2357/06 רשקובן אלכסנדר נ’ חברת גשש ז.א).

  5. טעויות/חוסרים בקופה: לא ניתן לנכות משכרו של העובד סכומים בגין טעויות שביצע במסגרת העבודה, אף אם מחתימים את העובד מראש על הסכמה לניכויים כאלה. למשל, נקבע שניכוי של 660 ₪ משכר עובד בתחנת דלק על מילוי שמן לא נכון, אינו חוקי, אף שהמעסיקה הראתה הסכמה בחוזה העבודה לניכוי כזה (דמ (ב”ש) 1210/01 גרינשפן איסק נ’ יש מן שרותי כח אדם).

    • פיצוי מוסכם על עזיבה מוקדמת או החזר הוצאות הכשרה: ניכוי מאוד נפוץ, המוטל על עובד המתפטר בטרם תקופה שנקבעה מראש בחוזה. ניכוי זה אינו חוקי, רק אם מדובר באחד מהמקרים הבאים:

  1. הוא מוטל על העובד בלא שניתנה לו הכשרה כלשהי עם תחילת עבודתו.
  2. ניתנה הכשרה בתחילת העבודה, אולם אין קשר בין גובה הפיצוי לעלות ההכשרה. על המעסיק להוכיח עלות ההכשרה באמצעות קבלות או חשבוניות.

  3. עובד שפוטר או שהתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים או בשל הפרת חוזה – לא יישא בפיצוי מוסכם או בהחזר הוצאות הכשרה. למשל, עובד שהתפטר מעבודתו כי הובטחו לא תנאים שלא קויימו, עובד שהתפטר מסיבות בריאותיות ועוד.

  4. לא ניתן לחייב עובד בתקופת עבודה בלתי סבירה, ביחס לאופי העבודה, לענף ולהכשרה שקיבל העובד. למשל: מאבטח שקיבל הכשרה של כמה ימים, לא ניתן לחייבו בקנס אם עזר בטרם חלפו שנתיים.
1. פסיקה נקבע כי “תרומה” היא תרומת יחיד לגוף או למוסד סוציאלי חברתי, או למטרה המבטאת נדיבות לב.
2. לאחרונה נקבע: “אין זה מתקבל על הדעת כי כל עובד יהא חשוף לקיזוזים ולתביעות בגין נזקים אשר הוא גורם למעסיקו במהלכה הרגיל של עבודתו. לו היה מדובר ברשלנות חמורה או בנזק אשר נגרם בזדון, הרי שאז ניתן היה לקבוע כי המעביד זכאי לשיפוי בגין הנזק. אך במקרים בהם הנזק נגרם במהלך העבודה הרגיל ולכל היותר עקב רשלנות סבירה, אין כל הצדקה לחיוב העובד בסכומים אלו”. דמ (ת”א) 10712/05 קאסה זנבה נ’ ג.ה. מוקד סקיוריטי.
אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן