lang="en-US"> כוח לעובדים » זכות ההתארגנות

זכות ההתארגנות

 

זכות ההתארגנות וההגנה על העובדים המתארגנים

מי יכול לייצג את העובדים?

הזכות לניהול מו”מ עם המעסיק

זכות השביתה

 

זכות ההתארגנות וההגנה על העובדים המתארגנים

חוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957

33ח. הזכות לפעילות או לחברות בועד עובדים או בארגון עובדים

לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.

33ט. איסור מניעת כניסה

מעביד לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות כאמור בסעיף 33ח ולשם קידום עניני עובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.

33י. איסור פגיעה בעובד לענין חברות או פעילות בועד עובדים או בארגון עובדים

א. מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשם אחד מאלה:

(1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים;

(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;

(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;

(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;

(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

ב. בסעיף זה, “תנאי עבודה” – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

לקוח מתוך הפדאור

33יא. סמכויות שיפוט ותרופות

לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י והוא רשאי –

(1) ליתן צו מניעה או צו עשה; הוראת פסקה זו כוחה יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970;

(2) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.

33יב. זכות תביעה

תובענות בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י יכול שיוגשו בידי –

(1) העובד או דורש העבודה;

(2) ארגון עובדים.

33יג. התיישנות

לא ייזקק בית דין אזורי לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.

33יד. עונשין

הנמנע מקבלתו של אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטר עובד בשל אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים;

(2) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים;

(3) הפסקת חברותו בארגון עובדים.

בנוסף, למעסיק אסור לנסות לשכנע את העובדים לא להתארגן או לנסות להשפיע עליהם להתארגן בארגון זה או אחר. ההחלטה האם להתארגן או לא וכיצד היא החלטה של העובדים בלבד ולמעסיק אסור לנסות להשפיע עליהם.

בשל הכוח שההתארגנות מקנה לעובדים לעיתים פועלים מעסיקים על-מנת לסכל את מהלך ההתארגנות ולהתנכל לעובדים המתארגנים (על אף שמדובר בפעולה שלא כדין). לפיכך, חשוב שעובדים המעוניינים להתארגן יקפידו, בין היתר, על כללים אלה: 

  • שמירה על חשאיות ההתארגנות עד הפנייה הרשמית למעסיק.

  • הקפדה על עבודה למופת של מובילי ההתארגנות ועובדים המזוהים איתה בתקופת ההתארגנות.

  • הסתייעות בליווי מקצועי של ארגון עובדים, ארגון אחר או של עורך דין במהלך ההתארגנות.

 

מי יכול לייצג את העובדים?

ארגון עובדים יציג מוסמך להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד אם הוא מקיים את התנאים הבאים:

א. הוא מייצג לפחות שליש מהעובדים שעליהם יחול ההסכם;
ב. אין ארגון עובדים אחר המייצג יותר עובדים ממנו מבין העובדים שעליהם יחול ההסכם.

סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957:

ארגון יציג של עובדים לענין הסכם-קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.

ארגון עובדים יציג, ארגון עובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם ונציגות שנבחרה עלידי רוב העובדים מוסמכים להכריז על סכסוך עבודה:

סעיף 3 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי”ז-1957:

סכסוך עבודה שבין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעביד וארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון עובדים כאמור- הנציגות שנבחרה על ידי רוב העובדים האלה בין לכל עניין ובין לסכסוך עבודה הנדון.

 

הזכות לניהול מו”מ עם המעסיק

לארגון יציג במקום העבודה יש זכות לניהול משא ומתן קיבוצי עם מעסיקם. חובת ניהול המשא ומתן המוטלת על המעביד משמעה חובתו לבוא בדברים עם ארגון העובדים היציג בתום לב על עניינים שבתנאי עבודה וביחסי עבודה. אולם משא ומתן עם ארגון העובדים היציג אינו בגדר דיבורים בעלמא, ותכליתו עיגון ההסכמות שיושגו בין הצדדים בהסכם קיבוצי. המעביד מצידו אינו חייב לחתום על הסכם קיבוצי בסופו של יום, אך חובה עליו לנהל משא ומתן בתום לב ובנפש חפצה, גם בנוגע לדרישת הארגון לחתום על הסכם קיבוצי

 כך נקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת”א בעניין עובדי גן המדע במכון ויצמן.

.

זכות השביתה

השביתה מקפיאה את הסכם העבודה בין העובד למעביד. העובד אינו זכאי לשכר, אך הוותק לצורך חישוב זכויות שונות לא נפגע. שביתה אינה מהווה הפרה של הסכם העבודה.

חוק העונשין, התשל”ז-1977

163. הפרעה שלא כדין למימוש זכות

העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שנה אחת:

(4) עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או מקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;

164. היתר משמרות

(א) על אף האמור בסעיף 163 רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על-ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה.

(ב) בסעיף זה –

“סכסוך עבודה” – סכסוך בין מעבידים לעובדים או בין עובדים לעובדים, בנוגע למתן עבודה או אי-מתן עבודה או להסכם עבודה או לתנאי עבודתו של עובד, למעט סכסוך שאחת מסיבותיו היא התנגדותם של עובדים למתן עבודה לעובדים אחרים מטעמי גזע, דת או לשון;

“עובד” – כל העובד במלאכה או בתעשיה אצל המעביד שעמו סכסוך העבודה או אצל מעביד אחר;
“תאגיד” – כל אגודה שנרשמה לפי חוק האגודות העותמאני או לפי פקודת האגודות השיתופיות או לפי פקודת החברות, ואחת ממטרותיה היא הסדר היחסים בין עובדים למעבידים, בין עובדים לעובדים או בין מעבידים למעבידים.

פקודת הנזיקין [נוסח חדש]

62. גרם הפרת חוזה שלא כדין

(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון.

(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת-חוזה.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996

16. איסור העסקה בשביתה או השבתה

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

חוק שירות התעסוקה, התשי”ט-1959

44. אי התערבות בשביתות ובהשבתות

לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה. מעביד שהעביד עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

במקרים בהם ננקטו צעדים אירגוניים על ידי ארגון יציג בנסיבות של התארגנות ראשונית, במטרה להגיע לחתימה על הסכם קיבוצי קיבוצי ראשון, לא יוטלו הגבלות על חירות השביתה אלא במקרים חריגים. כך נקבע בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין התארגנות עובדים סינמטק ירושלים ב”כוח לעובדים”.

המעסיק אינו יכול לגייס עובדים חדשים במקום העובדים השובתים או להביא עובדים של מעסיק אחר במקום עובדיו. איסור זה נקבע במפורש בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת”א בעניין עובדי גן המדע במכון ויצמן.

אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן