lang="en-US"> כוח לעובדים » ההסכם הקיבוצי וחשיבותו

ההסכם הקיבוצי וחשיבותו

 

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים, בענייני קבלה לעבודה, סיום עבודה, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הצדדים, אשר הוגש לרישום במשרד התמ”ת.

חוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957

19. זכויות וחובות של עובד ומעביד

הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי-עבודה, סיום-עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעביד וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה-עבודה בין כל מעביד וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.

20. איסור לוותר על זכויות

זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור.

רק הסכם קיבוצי מבטיח שההסכמות שהושגו בין הצדדים יישארו בתוקף לאורך זמן ולא יסויגו, ימוסמסו ולבסוף ייעלמו.

רק הסכם קיבוצי מבטיח שההסכמות שהושגו בין הצדדים יחולו גם על כל עובד שיתקבל למקום העבודה לאחר השגת ההסכמות ולא רק על מי שעובד באותו הזמן.

רק הסכם קיבוצי מבטיח שלא יהיה תמריץ להחליף את העובדים בעובדים חדשים (מאחר ויחול גם על כל עובד חדש).

רק הסכם קיבוצי מעניק לנציגות העובדים מעמד משמעותי אשר יאפשר לה לייצג באופן אפקטיבי ולאורך זמן את כל העובדים במקום העבודה.

רק הסכם קיבוצי יוצר מערך זכויות אישיות שאינן ניתנות לויתור או להתניה, ואשר תישארנה בתוקף גם לאחר תום תוקפו של ההסכם.

על פני הדברים, סירוב של מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי, עומד בסתירה למהותם של יחסי העבודה בארץ, המושתתים על קביעת נורמות בהסכם קיבוצי. כך נאמר (אך טרם הוכרע, כי העניין לא עמד במחלוקת) על-ידי הנשיא סטיב אדלר בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין התארגנות עובדי סינמטק ירושלים ב”כוח לעובדים“.

אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן