lang="en-US"> כוח לעובדים » דף מידע – דמי מחלה

דף מידע – דמי מחלה

מאתר קו לעובד עודכן 5.1.2009)

 

גובה דמי המחלה ליום:

יום היעדרות

שיעור התשלום

ראשון

שני

37.5% משכר יום רגיל

שלישי

37.5% משכר יום רגיל

רביעי ואילך

75% משכר יום רגיל

 

מהו ה”שכר היומי הרגיל” לצורך דמי מחלה?

לגבי עובד חודשי

משכורת ברוטו

————-

30

לגבי עובד שעות/עובד יומי: אין תשובה בחוק. הפרשנות המקובלת היא שהחישוב הוא בהתאם לממוצע השכר היומי ב-3 החודשים שקדמו למחלה. כלומר:

סה”כ שכר ב-3 חודשים לפני המחלה

————————————————

סה”כ מספר ימי עבודה ב-3 חודשים

 

רכיבי השכר שיובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי מחלה הינם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית, פרמיה.

מהי תקופת המחלה?

לגבי עובד בשכר חודשי המועסק כל השנה: כל תקופת המחלה לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים. צזכאי לצבור 1.5 ימים לחודש.

לגבי עובד שעות: כל תקופת מחלתו למעט ימי מנוחה שבועית וחגים. כדי לדעת לכמה ימי מחלה זכאי עובד שעות – לחלק את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בחודש ב – 25, ולהכפיל ב – 1.5 (ימים לחודש).

***הערה: אם עובד שעות נהג לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה – יובאו ימי המנוחה השבועית והחגים בחשבון תקופת המחלה.

לענין שיעור תשלום דמי מחלה כשמדובר בעוזרת בית: נקבע כי יש להתייחס לספירת הימים מנקודת המבט של העובד החולה. כלומר כשיום המחלה הרביעי של העובדת חל ביום העבודה הקבוע שלה אצל המעסיק, היא תהיה זכאית ל-75% מהשכר. (ולא לפי החישוב בחוק שהוא 0% ביום הראשון, 37.5% בימים שני ושלישי, 75% ביום הרביעי). דב”ע נז/18-3 גיל שעל – נינה ויקל, מיום 20.5.1997.

אישור מחלה: התקנות מחייבות המצאת אישור מחלה מפורט למעסיק, כתנאי לקבלת דמי מחלה.

מתי צריך להודיע על דמי מחלה? עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך 3 ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה (לפי סע’ 1 לתקנות דמי מחלה).

מועד לתשלום לשלם דמי מחלה: עובדת פנתה שדמי מחלה משולמים לה בסוף השנה. לא חוקי – יש לשלם לעובד דמי מחלה במועד שהיה משולם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות 7 ימים לפני המועד האמור. לא הוגשה תעודת המחלה 7 ימים לפי המועד האמור, ישולמו דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.

אי תשלום דמי מחלה או איחור בתשלומם: מזכה בפיצויי הלנת שכר, שכן החוק קובע כי דמי מחלה הם שכר עבודה לכל דבר (סעיף 7 לחוק).

תיתכן יתרה שלילית של ימי מחלה? המעסיק אינו חייב לאשר זאת. במקרה שעובד חלה ולא עומדת לזכותו יתרת ימי מחלה, מעסיקו לא יהיה חייב בתשלום בגין ימי ההיעדרות עקב המחלה. יחד עם זאת, במקרה כזה על העובד לבדוק האם קמה לו זכאות לתשלומים מכוח חוק הביטוח הלאומי כגון גמלת הבטחת הכנסה או קצבת נכות.

ימי היעדרות בשל מחלת ילד: 8 בשנה. גיל הילד: עד גיל 16. לא ניתן לצבור ימי מחלת ילד, להבדיל מימי מחלה של העובד עצמו הניתנים לצבירה. ***ילד החולה במחלה ממארת: מכסת ימי המחלה היא 30 יום לכל הורה (ואפשר להעביר מכסה מהורה להורה). להורה יחיד: 60 יום. הורה לאדם עם מוגבלות: אין הגבלה על גיל ה”ילד” (יכול להיות בן 30), המכסה היא 15 יום לכל הורה (ניתן להעביר מכסה מהורה להורה); 30 יום להורה יחיד.

מחלת ילד או מחלת בן זוג: ניתן לזקוף 6 ימים מימי מחלה בגין מחלת בן זוג, או הורים מעל 65, בתנאי שיש אישור רפואי לכך שבן הזוג/ ההורה “תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע מטלות היום-יום”.

בדיקות הריון בת הזוג/ לידת בת הזוג: עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות לצורך טיפולים או בדיקות הקשורים להריון בת זוגו, או בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

חישוב תקופת מחלה ודמי מחלה: מורכב. הבחנה בין עובד בשכר לעובד חודשי. תקופת המחלה לעובד חודשי כוללת שבתות וחגים. לגבי עובד שעות – משתנה. גם ערך יום עבודה רגיל של עובד חודשי הוא שכרו ברוטו/30, לעומת עובד שעות שהשכר לצורך מחלה הוא שכרו בשלושת החוד’ האחרונים / מספר ימי העבודה הממוצע.

מתי לא חלה חובה על מעסיק לשלם דמי מחלה?

סעיף 11 לחוק דמי מחלה, התשל”ו-1976, קובע כי עובד הזכאי לתשלום עפ”י כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות למעט תשלום בעד נכות, גמלה לפי לחוק הביטוח הלאומי או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין יהיה זכאי לדמי מחלה עפ”י חוק זה לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור” לכן, עובד שעובר תאונת דרכים שלא במסגרת העבודה ויש חובה לתשלום דמי ביטוח – המעסיק לא חייב לשלם דמי מחלה. ביחס לגמלות וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, הדרישה של המוסד היא שעובד ינצל קודם כל את כל ימי המחלה שצבר, ורק לאחר מכן – הוא מקבל הגמלה.

מספר ימי מחלה וצבירתם: עובד צובר 1.5 יום מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, עד מכסה מקסימלית של 90 ימים צבורים (או למכסה גבוהה יותר בהתאם לחוזה אישי/הסכם קיבוצי וכולי). כיום, לפי התיקון החדש לחוק הגנת השכר, חובה לציין בתלוש השכר את מספר ימי המחלה שנצברו (דבר שעד כה לא נרשם בתלוש ע”י רוב המעסיקים).

מחלה בזמן חופשה שנתית: בהתאם לחוק חופשה שנתית, לא יובאו במניין ימי החופשה ימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה. לפיכך ימי מחלה שנפלו במהלך חופשה שנתית ייחשבו לימי מחלה, ולא לימי חופשה.

הודעה מוקדמת בזמן מחלה: האם ניתן לחפוף בין תקופת מחלה להודעה מוקדמת? לפי רוב פסיקת בתי הדין האזוריים, לא. למשל: בע”ב 7110/00 יעקובוביץ שרה נ’ עמותת היכל התרבות העירוני נתניה נפסק כי אין לתת הודעה מוקדמת לפיטורים בתקופת מחלה, כיוון שתקופת ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד למצוא עבודה אחרת, דבר שלא ניתן לעשותו בעת שהעובד חולה.

 

אתר כוח לעובדים נבנה בפלטפורמת WordPress MU | כל התכנים באתר מוגנים ברישיון Creative Commons
הקמה: יוחאי עילם , חנית כהן | עיצוב: רונן אידלמן הפקה: נעה נוצני | ניהול: מתן בורד| ייעוץ: עידו פישמן